<h1>ראבי"ה סימן תק"א</h1>
<h2>דף נד.</h2>
תני חדא אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליו ותניא אידך אין מברכין עליו לא קשיא כאן במוצאי שבת כאן במוצאי יום הכיפורים. רבי מפזרן וכו' ואף על פי שמפזרן חוזר ומסדרן על הכוס כדי להוציא בניו ובני ביתו. ובמוצאי שבת מצי מברך נמי אעששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו, כדאיתא בברכות [נ"ג ע"א], ועיקר מצותו להדליק ממנה אור חדש אבל ביום הכפורים מצותו [לברך על נר] שדלק כל היום ושבת ממלאכת עבודה. והא דלא מברכינן כל ימות החול אהנאה דנר ואש, משום שאין נכנס הנאתו לגוף כעצי בשמים. אבל אאור של חמה מברכין.
